העבודה הטיפולית שלי בקליניקה והריטריט SATYA מגיעים מאותו מקום — סקרנות עמוקה לגבי האדם והיכולת לפגוש את עצמו באמת. בקליניקה יש מרחב אינטימי של אחד על אחד. מרחב בטוח שבו אפשר לעצור, להתבונן במה שקורה בפנים, לזהות דפוסים, להבין את מה שמפעיל אותנו וליצור אפשרות חדשה. בריטריט קורה משהו אחר. אנחנו יוצאים מהחדר הפרטי ונכנסים למרחב חי — קבוצה של אנשים, שלושה ימים שבהם אנחנו פוגשים את עצמנו דרך הגוף, תנועה, רעש ושקט, דרך הקשר עם אחרים ודרך מצבים שלא תמיד אפשר להגיע אליהם בשיחה, אלא בתקגיל מונחה.
וזה החיבור שמרגש אותי כל פעם מחדש. אנחנו לא חיים בתוך חדר הטיפולים. אנחנו חיים בתוך מערכות יחסים. בין מסגרות של משפחתיות, זוגיות, עבודה, חברויות, קונפליקטים, בחירות ופחדים. ושם, בתוך החיים עצמם, הדפוסים שלנו מתעוררים. הקבוצה מאפשרת לנו שיקופים מצוינים - לראות אותם בזמן אמת. לכן הריטריט אינו תחליף לטיפול, וגם לא טיפול קבוצתי במובן הקלאסי. זהו מרחב חווייתי שמאפשר לעבודה הפנימית הכל כך עמוקה, להפוך למשהו שאפשר להרגיש, לחוות ולתרגל בתוך החיים עצמם. ואולי זו גם הסיבה שהשניים נפגשים עבורי באופן כל כך טבעי.
*** למען סגירת מעגל ויצירת תהליך עיבוד נכון - כל משתתף בריטריט (שאינו ריטריט יום) נהנה מסשן טיפולי מתנה איתי לאחר הריטריט עצמו. הדבר הוכיח עצמו כיעיל, מאפשר ובעיקר סוגר מעגל, כי לאסימונים שנופלים בחיינו - זמן וקצב משלהם.